מיתוסים על חיסונים - עושים סדר בשמועות

המיתוס: חיסון משולש (חצבת-חזרת-אדמת) גורם לאוטיזם.

האמת: אין ממצאים שתומכים בקשר בין חיסון משולש (או כל חיסון אחר) לבין אוטיזם או הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

איך המיתוס נוצר?

בשנת 1998 התפרסמה סדרת מחקרים בהובלת הגסטרואנטרולוג אנדרו ווייקפילד, שטענה לקיומו של קשר בין חיסון משולש (ידוע גם בתור חיסון MMR נגד חצבת-חזרת-אדמת) לבין אוטיזם. המחקר טען למציאת נגיפי חצבת במערכת העיכול של ילדים שהציגו תסמיני אוטיזם לאחר חיסון משולש, והסיקור שלו הביא הורים מודאגים להימנע מחיסון ילדיהם ולצניחה בשיעור המתחסנים בבריטניה.

מה אומרים המחקרים?

ב-12 השנים הבאות הקשר בין חיסון משולש לאוטיזם נחקר לעומק, אך שום מחקר לא אושש את ממצאיו של ווייקפילד. מחקר דני שנערך על 537,303 ילדים בשנת 2002 ספק את אחת הראיות החזקות ביותר להעדר קשר בין אוטיזם לחיסון המשולש: לא נמצא קשר בין גיל הילדים בזמן החיסון, הזמן שעבר מאז החיסון או תאריך ההתחסנות לבין התפתחותן של הפרעות על הקשת האוטיסטית .

בשנת 2010, כתב העת בו התפרסם המחקר חזר בו רשמית מהמחקר, והמועצה הרפואית הכללית הבריטית אסרה על וויקפילד לעסוק ברפואה. בהליך שלילת הרישיון של וייקפילד התגלה כי הוא קיבל תשלום מעורכי דין שקיוו לתבוע יצרני חיסונים בשם הורים לילדים עם אוטיזם. דוח של העיתונאי בריאן דיר מ-2011 חשף זיוף נתונים והונאות מחקר בעבודותו של ווייקפילד: דיווחים שאינם תואמים את הרשומות לגבי תסמינים שנתגלו לאחר החיסון, וטענה כי לפני החיסון כל הילדים היו בנורמה על אף שברשומות מופיע כי לפחות שניים סבלו טרם החיסון מעיכובים התפתחותיים.

השורה התחתונה:

אוטיזם יכול להגרם מגורמים שונים, גנטיים או סביבתיים. אך חוקרי אוטיזם מסכימים כי חיסונים אינם גורם לאוטיזם.

המיתוס: חיסונים נפרדים בטוחים יותר מחיסונים משולבים. מתן מספר חיסונים בו זמנית יוצר עומס על מערכת החיסון של הילד ומגדיל סיכוי לתופעות לוואי מזיקות.

האמת: מחקרים מראים כי אין השפעה שלילית על מערכת החיסון לאחר קבלת חיסונים משולבים. החיסונים ניתנים בו זמנית על מנת להקטין אי נוחות, ולהבטיח שהילד יקבל את כל ההגנה חיסונית הנדרשת במהירות.

איך המיתוס נוצר?

המיתוס נולד לאחר שלוח החיסונים התרחב והחל לכלול חיסונים נוספים וכאשר חלק מהחיסונים שנכללו בו במקור אוחדו לכדי חיסון אחד.

הורים מודאגים החליטו לרווח על דעת עצמם את לוח החיסונים, כדי למנוע עומס על מערכת החיסון של ילדיהם, זאת למרות שלא נמצאו שום ממצאים מחקריים התומכים בכך. למעשה אותה בחירה לרווח מעמידה את הילדים בסיכון בהידבקות במחלות קשות, שיכלה להימנע לו היו מתחסנים בזמן.

מה אומרים המחקרים?

חיסונים משולבים הוכחו כיעילים במידה זהה לחיסונים בודדים והם לא יותר מסוכנים לבריאותו של הילד או למערכת החיסון שלו מאשר קבלת החיסונים בנפרד.

בדו"ח של המכון לרפואה בארה"ב נכתב: " בלתי סביר שמספר הנוגדנים הכלולים בחיסוני ילדים יהוו נטל משמעותי על מערכת החיסון ויגרמו לדיכוי חיסוני. הסיבה לכך היא שילדים חשופים למאות חומרים המפעילים את מערכת החיסון מדי יום: כך למשל, הצטננות חושפת את הילד ל-4-10 נוגדנים שונים, דלקת גרון ל- 25-50 נוגדנים ואפילו אכילת מזון חדש מכניסה את מערכת החיסון לכוננות.

מחקרים חוזרים ונשנים הראו כי בהשוואה בין קבלת החיסונים בנפרד לבין קבלתם בחיסון משולב לא נמצא הבדל מובהק בהיקף תופעות הלוואי . למעשה, מחקרים מראים כי אין שום יתרון רפואי בפיזור החיסונים על פני פרקי זמן שונים.

השורה התחתונה:

ריכוז מספר אנטיגנים בחיסון יחיד מקטין את מספר הביקורים במרפאה, חוסך זמן וכסף ומגדיל את הסיכוי לקבלת כל החיסונים הדרושים. הוא גם מסייע להפחית את מספר הפעמים בהם התינוק עובר את התהליך הלא נעים של קבלת חיסון, ומבטיח סיוע בהגנה מפני מגוון רחב של מחלות במהירות רבה יותר.

המיתוס: עדיף לפתח "חסינות טבעית" על ידי הידבקות במחלה על פני חיסון.

האמת: בעוד שבשני המקרים תתפתח חסינות, הידבקות במחלות עצמן עלולה להוביל לסיבוכים העלולים להוביל במקרים מסויימים לכדי מומים שונים ואפילו מוות.

איך המיתוס נוצר?

במקרים מסוימים, חסינות טבעית הנוצרת לאחר שהגוף מתגבר על מחלה, נשארת לטווח ארוך יותר בהשוואה לחסינות שהתפתחה כתוצאה מחיסון.

מה אומרים המחקרים?

הסיכון שכרוך בהידבקות במחלה בדרך לפיתוח חסינות טבעית גובר על היתרון היחסי עבור מחלה עבורה קיים חיסון. לדוגמא, חצבת עלולה לגרום לדלקת חריפה של המוח (אנצפליטיס) אצל 1:1000 נדבקים. בנוסף, מכל 1000 חולי חצבת מדווחים, מתים בממוצע 2 חולים. לעומת זאת, בקרב מקבלי חיסון MMR לחצבת-חזרת-אדמת, רק 1 מתוך מיליון מתחסנים מפתח אנצפליטיס או תגובה אלרגית חריפה.

בנוסף, לא תמיד החיסון הטבעי חזק יותר. לדוגמה, החיסונים נגד דלקת קרום המוח (חיסון HIB) וחיסון טטנוס מקנים חסינות יעילה יותר מאשר החסינות הטבעית.

השורה התחתונה:

חיסונים נותנים הגנה דומה לזו שניתנת על ידי חסינות טבעית, ללא המחיר הכבד שחשיפה למחלות קשות עלולה לגבות.

המיתוס: חיסונים גורמים לאלרגיות, מחלות אוטואימוניות אצל מחוסנים.

האמת: לא נמצאו עדויות מחקריות לקשר בין חיסונים לאלרגיות ומחלות אוטואימוניות.

איך המיתוס נוצר?

בעשורים האחרונים היתה עליה בשכיחות של אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. כיוון ששיעור המתחסנים עלה גם כן בתקופה זו, היה מי שהחליט למצוא קשר בין השניים ולהאמין כי חיסונים הם המקור לכך.

מה אומרים המחקרים?

מחקרים רבים בדקו את הקשר בין חיסונים לבין אלרגיות ומחלות אוטואימוניות לאורך שנים, אך לא נמצאה שום ראיה הקושרת ביניהם. למעשה, המחקרים מצאו כי העלייה באלרגיות ובמחלות האוטואימוניות קשורה יותר לשינויים סביבתיים ולשינויים באורח החיים.

השורה התחתונה:

אין עדויות מחקריות שקושרות בין חיסונים לבין אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. הקשר שאנו רואים בין העלייה במספר המתחסנים לבין השכיחות בתופעות אלו סיבתי ותלוי בגורמים אחרים.

המיתוס: אין צורך לחסן מפני "מחלות שנעלמו" .

האמת: ללא מתן חיסונים המחלות שנעלמו ישובו, כי ישנם אזורים בעולם בהם המחלות לא נעלמו. צריך גם לדאוג לחסינות עדר עבור מי שלא יכול להתחסן.

איך המיתוס נוצר?

ישראל הוכרזה כחופשיה מפוליו על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2002 לאחר שמאז שנת 1998 לא אובחן בישראל אף מקרה. כאשר מחלה אינה מהווה איום, קל לחשוב שאין צורך להמשיך ולהתגונן מפניה. אבל פוליו עדיין נפוץ ברחבי העולם ויכול לגרום להדבקה של מי שאינו מחוסן מפניו.

מה אומרים המחקרים?

מחלות שחשבנו שנעלמו מהעולם עשו בשנים האחרונות חזרה מצערת לתודעה. כך למשל בתחילת שנת אלפיים, אנגליה חוותה התפרצות חצבת לאחר ששיעורי המתחסנים במדינה ירדו והובילו לגל של הדבקות.

על אף כי ישנם מתנגדי חיסונים הטוענים כי מחלות נעלמות בגלל תנאי היגיינה וסניטציה טובים יותר, אם נסתכל על שכיחות המחלות על פני ציר הזמן נראה כי את ההשפעה המשמעותית ביותר חוללו החיסונים .

תנאי הסניטציה כיום לא טובים יותר מאלו שהיו בשנת 1990 בארה"ב, אך שיעור הילדים הסובלים מדלקת קרום המוח (המופילוס אינפלואנזה מסוג B) צנח מ-20,000 מקרים בשנה, ל-1419 בשנת 1993 ועדיין ממשיך לרדת.

השורה התחתונה:

גם כאשר יש שיעורי התחסנות גבוהים לא נצליח אף פעם להגיע לשיעור חיסון של 100%. תמיד תהיה קבוצה לא מחוסנת שאינה מוגנת במקרה שהווירוס יגיע שוב לארץ – ילדים קטנים, אנשים בעלי מערכת חיסונית פגומה וכן הלאה. כדי להגן עליהם עלינו להמשיך ולשמור על חסינות עדר והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות חיסונים.

המיתוס: חיסונים מכילים כספית שמסוכנת עבור ילדים.

האמת: בחיסוני הילדים שניתנים כיום אין כספית או תימרוסל (אתיל כספית).

איך המיתוס נוצר?

תימרוסל, תרכובת של אתיל כספית, שימשה כמונעת זיהום בבקבוקים המכילים מספר מנות חיסון. בשנת 1999 מנהל ה-FDA בקש מחברות לדווח על כמויות הכספית במוצרים שלהן, אך לא היו המלצות או הנחיות עבור כמות החשיפה המותרת לאתיל כספית. ה FDA חבר לאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים וקרא לחברות המיצרות חיסונים לבטל את השימוש בתימרוסל (אתיל כספית) בחיסונים. אקטיביסטים שהצטרפו לקריאה החלו לקשר בין חשיפה לכספית בחיסונים לבין אוטיזם.

מה אומרים המחקרים?

דו"ח של המכון לרפואה בארה"ב מ-2004 דחה את ההשערה שקושרת בין הפרעות נוירו-התפתחותיות לבין כספית בחיסונים. מאז הצטרפו מחקרים רבים שחזקו את העמדה הזו.

כיום ברוב חיסוני הילדות אין תימרוסל וזאת בעקבות המאמצים הסביבתיים להפחית את השימוש בכספית על ידי רגולטורים באירופה ובארה"ב.

השורה התחתונה:

חיסוני הילדים שניתנים כיום אינם כוללים כספית או תימרוסל, לרוב הם בטוחים לשימוש ואינם מסכנים את בריאות המתחסן.