Printed From:
Printed From:
מחלת הטטנוס נקראת בעברית "צפדת" או "פלצת" - ונגרמת על ידי חיידק בשם Clostridium tetani החודר לגוף. למעשה אחד מהרעלנים שמייצר החיידק הוא הגורם לסימנים הקליניים של המחלה.מחלת הטטנוס יכולה להיות מחלה חמורה אם אינה מטופלת מיד מפני שהמחלה יכולה לגרום קשיי נשימה. המחלה קטלנית עבור 10% עד 20% מהאנשים שנדבקים בה.
טטנוס קיים בכל העולם וגורם מחלה באנשים בכל גיל . תינוקות ואנשים בגיל המבוגר נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות. הגנת החיסון יכולה לדעוך עם הזמן באוכלוסייה המבוגרת למי שלא קיבלו זריקות דחף קבועות כפי שמפורט בהמשך. פעילות שגרתית, כולל גינון, יכולה לגרום לסיכון אם חתכים או פצעים פתוחים נחשפים לאדמה.
התסמינים יכולים להופיע במהירות או לאט, והזמן בין החשיפה לחיידק ועד להתפתחות סימני מחלה הוא בדרך כלל 3 עד 21 ימים. משך התסמינים יכול לנוע מיום אחד ועד כמה חודשים. טטנוס מתבטא ברוב המקרים בהתכווצויות פתאומיות של השרירים שמקורם בצוואר ובפנים. השרירים הראשונים שנפגעים הם בדרך כלל שרירי הלסת שנסגרת וננעלת. תסמינים אחרים יכולים לכלול:
המחלה עלולה גם לגרום לסיבוכים חמורים ובהם דלקת ריאות, אי ספיקת כליות ושברים בחוליות. במקרים נדירים, המחלה יכולה לגרום גם לזיהום במוח ולנזק לתפקודו.
הסימפטומים האופייניים למחלת טטנוס קלים לזיהוי, אך עם זאת ישנן מחלות אחרות שיכולות לגרום לתופעות דומות. כאשר התסמינים מופיעים לאחר פציעה או נשיכה, חשוב מאוד לעדכן בכך את הצוות הרפואי המטפל, כדי לסייע בזיהויה של המחלה. שימו לב: גם אם חלפו כמה ימים ממועד הפציעה, חשוב להגיע לרופא ולהיבדק, שכן הטיפול עשוי עדיין להועיל ולמנוע נזק.
במקרים נדירים יחסית, מחלת טטנוס יכולה להופיע בגוף בצורה מקומית בלבד - בד"כ כאשר הפצע הוא שטחי - ואז התסמינים שלה עשויים להיות קלים. עם זאת, ברוב המקרים, החיידקים מתפשטים בגוף האדם וההשפעה עלולה להיות קשה ונרחבת. ככל שהפצע עמוק ומזוהם יותר, כך גדל הסיכון שהחיידקים יתרבו ויגרמו למחלה קשה עם תסמינים מורכבים.
במקרים של שיתוק חריף המחלה אף עלולה, ללא טיפול מתאים, להיות קטלנית, ברוב המקרים הדבר מתרחש בשל שיתוק שרירי הנשימה. גם כאשר מחלימים, ההתאוששות מהמחלה עלולה להימשך כמה חודשים ולעתים ההשפעות שלה נשארות אף זמן רב יותר.
החיידק חי באדמה, בלכלוך ובאבק ויכול להימצא גם בצואה של אדם או בעלי חיים. החיידק יכול להיכנס לגוף דרך פצעים בעור שיכולים להיגרם משפשוף או שריטה, או מפצע ניקוב הנגרם מחפצים מזוהמים בחיידק, כולל מסמרים חלודים או מחטים מלוכלכות. החיידק מייצר רעלן שפוגע בעצבים.
אי אפשר להידבק בטטנוס ממגע בחפץ נגוע בלבד.3 בכדי שהחיידק יחדור לגוף צריך להיות פצע בעור .
כל פצע בגוף עלול להוות סכנה להידבקות - בעיקר כאשר מדובר בפציעות עמוקות שבהן נוצר מגע ישיר עם אדמה, עם הפרשות צואה או עם רוק של בעלי חיים.
כמו כן, ניתן להידבק בחיידק בזמן ניתוחים אשר מבוצעים ללא הקפדה מספקת על היגיינה, בשל כוויות בעור ובגלל דלקות אוזניים ודלקות בחלל הפה. בנוסף, עוברים עלולים להידבק בחיידק כאשר מבוצע טיפול לא היגייני בחבל הטבור שמחבר אותם לאם, לאחר הלידה. הידבקות של תינוקות עודנה נפוצה יחסית ברחבי העולם ובכל שנה ע"פ ההערכות מתים ממנה עשרות אלפי תינוקות ברחבי העולם, אך בישראל לאור שגרת החיסונים לתינוקות ורמת ההיגיינה הגבוהה בבתי החולים, זהו מצב נדיר ביותר.
חשוב לציין כי החיידק אינו עובר מאדם חולה לאדם בריא ישירות – ומי שחלה בטטנוס אינו מדבק במחלה, כך שאין סכנת הידבקות במפגשים ובטיפול באדם חולה.
כאשר החיידק חודר לגוף האדם הוא עלול לפגוש תנאים שמאפשרים לנבגים שהוא מייצר להתרבות. כתוצאה מכך נוצרים בגוף רעלנים עוצמתיים מאוד, שמתחילים להתפשט בגוף בזרם הדם – וגורמים לנזק רב. הרעלן, ששמו טטנוספזמין, הוא מהחזקים ביותר שידועים למדע והשפעתו עשויה להיות עוצמתית.
הדרך הטובה ביותר לסייע במניעת טטנוס היא להתחסן. החיסון מסייע למערכת החיסון לזהות את החיידק ולהדוף את המחלה. חיסון טטנוס הוא אחד מהחיסונים המוכרים והנפוצים ביותר בישראל ובעולם.
לקבלת מידע נוסף על אפשרויות החיסון השונות, פנו לרופא המטפל.
על פי הנחיות משרד הבריאות בישראל נכון לשנת 2020 מקבלים חיסון טטנוס במועדים הללו:
עד גיל 6 חיסון טטנוס ניתן במרפאות טיפות חלב ברחבי הארץ על ידי האחיות. לאחר מכן החיסונים ניתנים בבתי הספר, במרפאות של קופות חולים, במחלקות מיון בבתי חולים ובמרפאות חיסונים של משרד הבריאות. עד גיל שלוש החיסון ניתן באמצעות זריקת טטנוס בשריר הירך. בגילאים מבוגרים יותר מקבלים חיסון טטנוס באמצעות זריקה לשריר הזרוע.
יש לפנות לקבלת עזרה רפואית מיד אם התפתחו תסמיני טטנוס. אין מרפא לזיהום עצמו אך טיפול בבית חולים יכול לסייע בשליטה על הסימפטומים. הטיפול בבתי החולים כרוך בדרך כלל בטיפול בפצע, תרופה סותרת רעלנים, חיסון טטנוס ו/או תרופות הרגעה לשליטה בעוויתות השרירים.
כאשר אדם נפצע –
יש לפנות לרופא לאחר הפציעה לברר האם יש צורך בחיסון וקבלת הנחיות לטיפול. לצד החיסונים, נהוג לבצע ניקוי וחיטוי של הפצע עפ"י חומרת הפציעה.
כאשר מפתחים סימפטומים נהוג לאשפז את המטופל בבית חולים. מטרת הטיפול היא למנוע את המשך ההתפשטות של הרעלנים בגוף, ולהקל על העוויתות ונוקשות השרירים. זאת, באמצעות שימוש בשלל תרופות מיוחדות, כולל אנטיביוטיקה, תרופות הרגעה, תרופות להרפיית שרירים ותרופות אשר מסייעות לחסום מעבר של אותות עצביים לשרירים.
לעתים, כאשר יש לחולה קושי משמעותי בנשימה, יש צורך לסייע לנדבק בעזרתה של מכונת הנשמה. כמו כן, כאשר המטופל מתקשה לבלוע, ייתכן שיהיה צורך להיעזר בהזנה באמצעות צינורית או ישירות לווריד. חולי טטנוס צורכים בד"כ כמות גדולה של קלוריות בשל פעילות השרירים המוגברת, וחשוב מאוד להקפיד על תזונה עשירה ומותאמת, והכל בהתאם להוראות הרופא המטפל .
מחלת הטטנוס נפוצה במיוחד במדינות שבהן יש אקלים חם ולח, כאשר הקרקע עשירה בחומרים אורגניים.
כלבת - כיצד ניתן לחלות ואיך מטפלים?
מה זה שלבקת חוגרת ומתי יש להתחסן
מחלת השעלת - מה התסמינים ומתי להתחסן
הגנה מפני שפעת בכל גיל - מבוגרים וצעירים
האם החיסונים של בני משפחתך עדכניים?
מקורות
