Printed From:
Printed From:
אבעבועות רוח היא אחת ממחלות הילדים השכיחות ביותר, ונחשבת למחלה מידבקת מאוד, הנגרמת מנגיף הוריצלה זוסטר, נגיף דנ"א ממשפחת נגיף ההרפס. לאחר פרק הזמן הראשוני של מחלת אבעבועות הרוח, הנגיף נשאר חבוי במערכת העצבים בגוף, ויכול להפעיל את עצמו מחדש מאוחר יותר בחיים, ולגרום להופעת הרפס זוסטר, הידוע כשלבקת חוגרת.
מחלת אבעבועות הרוח נפוצה מאוד ברחבי העולם ובקהילות עירוניות המאוכלסות בצפיפות. כל מי שלא חלה בעבר באבעבועות רוח, או לחילופין לא התחסן כנגד אבעבועות רוח, הינו בעל סיכוי מוגבר לחלות במחלה. חשוב לדעת שאבעבועות רוח גרמה ועדיין גורמת לאשפוזים רבים בכל שנה, כאשר הרוב המוחלט של החולים במחלה זו הינם ילדים. מחלת אבעבועות רוח עשויה להיות חמורה במיוחד אצל תינוקות, ילדים, מתבגרים, נשים בהריון, ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. מאז הנהגת החיסון השגרתי למחלה בישראל בשנת 2007, נרשמה ירידה בתחלואה ובאשפוזים עקב אבעבועות רוח.
לאחר ההדבקה עשויים לחלוף עשרה עד עשרים ואחד ימים עד להופעת התסמינים. החולים מידבקים מאוד החל מיום או יומיים לפני התפרצות הפריחה, ועד זמן קצר לאחר ההתפרצות.
הסימפטום הנפוץ ביותר של אבעבועות רוח הינו פריחה עורית שהופכת לשלפוחיות מגרדות ומלאות נוזלים, אשר הופכות בסופו של דבר לגלדים. הפריחה עשויה להופיע תחילה על החזה, על הגב ועל הפנים, ובהמשך להתפשט לכל הגוף, כולל לתוך חלל הפה, העפעפיים או לאזור איברי המין.
משך המחלה הוא חמשיה עד שבעה ימים בקירוב, והיא נמשכת עד שהנגעים בעור מגלידים. בנוסף לפריחה העורית, התסמינים הראשונים כוללים חום קל, כאב ראש קל, נזלת ותחושת חולי כללית.
תסמינים אופייניים של אבעבועות רוח:
אבעבועות רוח היא מחלה מדבקת מאוד של בני אדם בלבד. הנגיף מתפשט בקלות מאנשים שיש להם אבעבועות רוח לאחרים שמעולם לא חלו במחלה או מעולם לא חוסנו כנגד הנגיף. הנגיף מתפשט בעיקר דרך מגע קרוב עם אדם שיש לו אבעבועות רוח ע"י מגע ישיר בנוזל שבתוך הנגעים, או שהוא נישא באוויר מדרכי הנשימה
לאחר חשיפה לאדם החולה באבעבועות רוח עוברים כשבועיים עד שהאדם שנחשף ונדבק יפתח בעצמו את המחלה. אם אדם אשר למרות שחוסן בעבר כנגד הנגיף חולה במחלה, הוא עדיין יכול להפיץ ולהעביר אותה לאחרים. עבור רוב האנשים, תחלואה באבעבועות רוח מספקת הגנה לכל החיים. עם זאת, אנשים מעטים יחלו באבעבועות רוח יותר מפעם אחת במשך חייהם; אם כי מדובר בתופעה שאיננה שכיחה.
ניתן לסייע במניעת אבעבועות רוח באמצעות מתן חיסון שכן רוב האנשים שמקבלים את החיסון לא יחלו באבעבועות רוח.
חיסון כנגד אבעבועות רוח נחשב לבטוח מאוד וליעיל במניעת המחלה. אם אדם אשר חוסן בכל זאת חולה באבעבועות רוח, המחלה לרוב קלה עם מספר מופחת משמעותית של נגעים אדומים בעור. החיסון מונע כמעט את כל המקרים של מחלה חמורה. החיסון ניתן בשתי מנות: המנה הראשונה ניתנת לתינוק בגיל 12 חודשים, והשנייה בכיתה א'.
בנוסף, בידוד יכול לצמצם את התפשטות המחלה:
שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא מחלה שנחשבת נדירה בקרב ילדים, אך היא שכיחה מאוד בקרב מבוגרים, שנדבקו וחלו באבעבועות רוח בילדותם.
לאחר ההידבקות, התחלואה וההחלמה מאבעבועות רוח, הנגיף נותר רדום בתאי עצב בגוף ועלול לפעול שוב ולגרום לזיהום משני - הרפס זוסטר, המכונה בדרך כלל "שלבקת חוגרת". אירוע זה בדרך כלל מתרחש אצל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה או אצל אנשים עם מערכת חיסון ירודה וקשורה לפריחה כואבת של שלפוחיות, המופיעה לרוב כחגורה צרה סביב אזור החזה, שעלולה לגרום לפגיעה עצבית קבועה. חשוב לדעת שהחיסון נגד אבעבועות רוח מפחית מאוד את הסיכון להתפתחות עתידית של שלבקת חוגרת.
בבית ניתן להקל על תסמיני אבעבועות רוח בדרכים הבאות:
יש לנסות למזער ככל הניתן שריטות וגירודים בשלפוחיות וזאת כדי למנוע את התפשטות הנגיף לאזורים נוספים בגוף, וכן להימנע מזיהום חיידקי של הנגעים. שמירה על ציפורניים גזוזות יכולה לסייע במניעת גירוד ופציעת השלפוחית ובכך מניעת זיהומן בחיידקים.
הרופא עשוי לתת מרשם לתרופות אנטי-ויראליות לאנשים החולים באבעבועות רוח העלולים לפתח מחלה חמורה, כולל:
מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ רפואי לאחר הופעת תסמינים המזכירים אבעבועות רוח. לקבלת מידע נוסף על אבעבועות רוח, טיפול ומניעה, אנא פנה אל הרופא המטפל.
זיקה - וההשפעה על פריון והריון
הגנה מפני שפעת - באיזה גיל כדאי להתחסן
מקורות
