מהי עונת ה-RSV?
Printed From:
וירוס סינציאלי נשימתי, RSV, הוא וירוס נשימתי נפוץ הנחשב לגורם השכיח ביותר למחלות דרכי הנשימה והריאות בישראל ובעולם. הוירוס פעיל בחודשי החורף בישראל בין החודשים נובמבר ועד מרץ. הוירוס גורם לזיהומים שונים בדרכי הנשימה בכל הגילאים, בדרך כלל לתסמינים קלים דמויי הצטננות. רוב האנשים מחלימים תוך שבוע או שבועיים, אבל RSV יכול לגרום למחלה משמעותית, במיוחד בתינוקות ובמבוגרים.
באופן כללי, בקרב האוכלוסייה המבוגרת, הסיכון למחלה חמורה כתוצאה מ-RSV עולה עם הגיל ועם קיומם של גורמי סיכון נוספים.
בקרב תינוקות,
RSV הינו הגורם השכיח ביותר לברונכיוליטיס (דלקת של דרכי הנשימה הקטנות בריאות) ודלקת ריאות (זיהום של הריאות) בילדים מתחת לגיל שנה. בקרב תינוקות וילדים קטנים הוא הגורם העיקרי להתפתחות ברונכוליטיס ודלקת ריאות בעיקר בחודשי החורף. למעשה, מרבית הילדים נדבקים בוירוס ה-RSV במהלך שנות חייהם הראשונות, והוא מהווה את אחת הסיבות המובילות לאשפוזים בביה"ח, בעיקר בתקופת החורף.
במרבית המקרים, מדובר במחלה ויראלית קלה, בעלת טווח מוגבל, המלווה בנזלת ושיעול, החולפת לאחר כשבוע. בקרב פגים, תינוקות קטנים ובאוכלוסיות פגיעות, כדוגמת ילדים עם מומי לב מולדים, ילדים בעלי מחלות ריאתיות כרוניות, או ילדים עם חסר במערכת החיסון, המחלה עלולה להוביל לתחלואה נשימתית משמעותית יותר, המחייבת השגחה וטיפול תומך בבי"ח.
כל תינוק עלול להתאשפז במהלך עונת ה RSV הראשונה לחייו
וירוס סינציאלי נשימתי (RSV) הוא וירוס נשימתי נפוץ שיכול להדביק אנשים בכל הגילאים. זיהום RSV הוא כל כך נפוץ שרוב הילדים ידבקו בוירוס עד לגיל שנתיים.
RSV יכול להיות מסוכן עבור האוכלוסיה המבוגרת ו-כן עבור חלק מהתינוקות והילדים הצעירים. האוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר למחלה קשה מ-RSV כוללים:
מבוגרים שנדבקים ב- RSV לרוב חווים תסמינים קלים בלבד – ולעיתים כלל לא חווים תסמינים. כאשר מופיעים תסמינים, הם בדרך כלל תואמים לזיהום של דרכי הנשימה העליונות, ויכולים לכלול נזלת, כאב גרון, שיעול, כאב ראש, עייפות וחום.
במקרים קלים, המחלה אצל מבוגרים נמשכת לרוב בין שבוע לשבועיים ונעלמת מעצמה. עם זאת, RSV עלול לגרום גם למחלה קשה ואף לאשפוז אצל מבוגרים. נתונים אפידמיולוגיים מהעולם מצביעים על כך שאנשים המבוגרים מגיל 75 ומעלה, וכן אנשים בוגרים בני 50–74 עם גורמי סיכון מסוימים, נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה כתוצאה מ-.RSV יש לפנות לרופא במידה ואתם מתקשים לנשום, לאכול או לשתות, מרגישים כאב או לחץ בחזה, חווים סחרחורת פתאומית או בלבול, או חשים בהחמרה של התסמינים.
לגבי תינוקות וילדים, למעשה כמעט כל הילדים ידבקו ב RSV עד גיל שנתיים. ייתכן שה RSV לא יהיה חמור כאשר הוא מתחיל לראשונה. עם זאת, התסמינים יכולים להחמיר כמה ימים מתחילת המחלה. תסמינים מוקדמים של RSV עשויים לכלול:
תינוקות שחולים בזיהום RSV כמעט תמיד מראים תסמינים. זה שונה ממבוגרים שלעיתים יכולים לחלות בזיהומי RSV ואין להם סימפטומים. בתינוקות צעירים מאוד (בני פחות מ-6 חודשים), התסמינים היחידים של זיהום RSV עשויים להיות:
חום לא תמיד יופיע עם זיהומי RSV.
כאמור, רוב הזמן RSV יגרום למחלה קלה דמוית הצטננות, אך זיהום ה RSV יכול גם לגרום למחלה קשה. "נביחות" או צפצופים יכולים להיות אחד הסימנים הראשונים למחלה חמורה יותר. במקרים אלה, הוירוס התפשט לדרכי הנשימה התחתונות, וגרם לדלקת של דרכי הנשימה הקטנות הנכנסות לריאות. זה יכול להוביל ל
לתינוקות עם RSV חמור תהיה נשימה קצרה, רדודה ומהירה. ניתן לזהות זאת על ידי "התכנסות פנימה" של בית החזה בין הצלעות ומתחת לצלעות (נסיגות דופן החזה), "התפשטות" של הנחיריים בכל נשימה (התלקחות האף) ונשימה מהירה בצורה חריגה. בנוסף, הפה, השפתיים והציפורניים שלהם עלולים לקבל צבע כחלחל עקב מחסור בחמצן.
את האבחון בין הצטננות לברונכיוליטיס יעשה הרופא המטפל ואליו יש לפנות.
הצטננות זהו זיהום בדרכי הנשימה העליונות כאשר התסמינים עשויים להיות:
חום, שיעול שנשמע יבש או רטוב, גודש, התעטשות, נזלת, נרגנות, תיאבון ירוד.
ברונכיוליטיס זהו זיהום בדרכי הנשימה התחתונות והתסמינים עשויים לכלול את כל תסמיני ההצטננות ובנוסף:
נשימה מהירה, התרחבות נחיריים, ראש מתנדנד המהלך הנשימה, נהימה קצבית במהלך הנשימה, נשימה בטנית במהלכה נשימה בין הצלעות ו/או משיכה בצוואר התחתון, צפצופים
| הצטננות: זיהום בדרכי הנשימה העליונות | ברונכיוליטיס: זיהום בדרכי הנשימה התחתונות |
|---|---|
| התסמינים עשויים לכלול: | התסמינים עשויים לכלול תסמיני הצטננות, בנוסף: |
| חום | נשימה מהירה |
| שיעול (נשמע יבש או רטוב) | התלקחות של הנחיריים |
| גוֹדֶשׁ | ראש מתנדנד בנשימה |
| הִתעַטְשׁוּת | נהימה קצבית במהלך הנשימה |
| נזלת | נשימת בטן, משיכה בין הצלעות ו/או משיכה בצוואר |
| נִרגָנוּת | התחתון |
| תיאבון ירוד | צפצופים |
תסמיני תחלואת ה RSV נמשכים בדרך כלל חמישה עד שבעה ימים בממוצע. תסמיני ה RSV החמורים ביותר יהיו בדרך כלל בימים 3 עד 5 של המחלה. למרבה המזל, כמעט כל הילדים מחלימים מזיהום RSV בכוחות עצמם.
תסמינים נוספים במקרה של התפתחות מחלה חמורה:
מומלץ לפנות אל הרופא המטפל בכל התדרדרות במצב הרפואי ובכל שאלה
את האבחון כאמור יעשה הרופא המטפל שככל הנראה יבחן את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויבצע בדיקה גופנית, כולל הקשבה לריאות. בייתכן שהרופא ירצה לערוך בדיקות מעבדה כדי לאשר את האבחנה. בדיקות דם ושתן כדי לחפש זיהום חיידקי ולוודא שילדך אינו מיובש, צילומי רנטגן בחזה כדי לחפש כל סימן לדלקת ריאות, בדיקות של חומר שנגרד מהאף או הפה של המטופל לזיהוי חיידקי או נגיפי.
במקרים חמורים של RSV הדורשים אשפוז, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות. בדיקות הדמיה, כגון צילום חזה או סריקת CT יכולות לבדוק אם יש סיבוכים בריאות. תרביות דם ושתן עשויות להיות נחוצות כאשר תינוקות חולים מאוד, שכן ברונכיוליטיס הקשורה ל-RSV יכולה להתרחש עם זיהום בדרכי השתן בילודים.
זיהום RSV הוא מדבק מאד, RSV מתפשט בדיוק כמו וירוס הגורם להצטננות - מאדם אחד למשנהו. הוירוס נכנס לגוף דרך מערכת הנשימה בעיקר האף או דרך העיניים או, בדרך כלל מ:
אם הבחנתם באחד מהתסמינים הבאים אצל תינוקך, פנו לרופא בהקדם
צפו בנסיגות דופן בית החזה. חשבו על נסיגות דופן החזה האלו כעל "התקפלות פנימה" של בית החזה בין ומתחת לצלעות
וירוס ה RSV מדבק מאוד. אמצעי ההגנה היעילים ביותר הם מהפשוטים ביותר, כגון:
בישראל זמין כיום חיסון סביל המיועד להינתן לכל התינוקות עד גיל שנה לקראת או במהלך עונת ה - RSV
הראשונה לחייהם, וכן לתינוקות שנשארו בסיכון מוגבר למחלת RSV גם בעונת ה-RSV השנייה לחייהם. חיסון זה מפחית משמעותית את הסיכון למחלה חמורה שעלולה להוביל גם לאשפוזים ולסיבוכים חמורים.
למידע נוסף על החיסון יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת
בנוסף זמין בישראל חיסון פעיל המיועד לנשים בהיריון, כאשר מטרת חיסון זה היא יצירת נוגדנים אצל האם שיעברו לעובר ויגנו עליו בששת החודשים הראשונים לחייו.
בנוסף לכך, זמינים בישראל חיסונים פעילים המיועדים לגילאי 60+.
הטיפול בתינוק החולה ב- RSV הינו טיפול בתסמיני המחלה המשפיעים על מערכת הנשימה של התינוק:
סילוק נוזלי אף דביקים וטפטוף טיפות סליין (תמיסת מלח סטרילית) - כדי לאפשר נשימה והאכלה קלים יותר.
שימוש במכשיר אידוי עם ערפל קריר כדי לשמור על לחות האוויר, המסייע בפירוק הריר ומאפשר נשימה קלה יותר.
מתן נוזלים לתינוק (שתייה) בכמויות קטנות לאורך היום – תינוקות עם הצטננות עלולים לאכול לאט יותר או לא לאכול כלל, כי הם מתקשים בנשימה.
שימוש בתרופות להורדת חום המתאימות לתינוקות.
תינוקות עם תסמינים חמורים יותר עשויים להיות מופנים לטיפול בבית חולים. הטיפול בבי"ח מתמקד בהקלה נשימתית באמצעות הוספת חמצן מועשר, שמירה על מאזן נוזלים במקרה שהילד אינו מסוגל לאכול היטב עקב מצבו. במקרים חמורים בהם קיים כשל נשימתי, יש צורך בהנשמה מלאכותית ותמיכה נשימתית, לתקופה קצרה, עד שיחול שיפור במצב הילד.
הורים משתפים מניסיונם האישי בכדי שהורים אחרים יוכלו לזהות את תסמיני המחלה ברגע שהם מופיעים:
מקורות