שיתוק ילדים (פוליו)

שיתוק ילדים )פוליו)

מהו נגיף הפוליו?

שיתוק ילדים ובשמו המוכר פוליו (בשם המלא: פוליומיליטיס) הוא מחלה מדבקת מאוד הנגרמת מנגיף הפוליו, ממשפחת נגיפי המעיים. מחלה זו עלולה לגרום לנכות ואף למוות. הנגיף מתפשט מאדם לאדם ויכול לפלוש למוח ולחוט השדרה, ושם לגרום לשיתוק.

הפוליו היא מחלה שהופיעה כבר במצרים העתיקה, אך למעשה תיעוד רשמי של המחלה קיים החל משנת 1784. לפני המהפכה התעשייתית רוב התינוקות נולדו עם רמה גבוהה של נוגדנים כנגד נגיף הפוליו, אותם קיבלו במהלך ההיריון מהאם, וזה לרוב הגן עליהם מללקות בתסמיני השיתוק. דווקא עם השיפור בתנאי ההיגיינה, הפכה האוכלוסייה ליותר פגיעה וחשופה לנגיף וחל גידול ניכר במספר מקרי תחלואת הפוליו בעולם, עד שהמחלה התפתחה לכלל מגיפה במהלך המאה ה-20.

לאחר פיתוח חיסון למחלה בשנת 1957, היארעות התחלואה ברחבי העולם פחתה באופן מובהק. מאז 1989 לא היו מקרי תחלואת פוליו בישראל.

הודות לחיסון ולמאמץ הכלל עולמי לחסן את האוכלוסייה, ארגון הבריאות העולמי שם לו ליעד שפוליו תהיה המחלה השנייה שתוכחד מהעולם (הראשונה היא אבעבועות שחורות) עד לשנת 2000.

מי בסיכון

אף שמחלת הפוליו הייתה שכיחה יותר בקרב ילדים מתחת לגיל 5, עד שתוכחד לחלוטין ברחבי העולם, כל אדם שלא התחסן יכול להידבק בה.

איך נדבקים בפוליו?

פוליו כאמור היא מחלה מדבקת מאוד שנגרמת מנגיף הפוליו. נגיף הפוליו חודר לגוף דרך הפה, בעיקר באמצעות מזון או מים מזוהמים או כפות ידיים שזוהמו בצואה של אדם אחר הנגוע בנגיף ובאמצעותן הנגיף מגיע לפה. באופן פחות שכיח הנגיף יכול לעבור דרך טיפות זעירות מדרכי הנשימה של אדם נגוע הנישאות באוויר. לאחר מכן הנגיף שוכן בגרון או במערכת העיכול, דבר שמאפשר הדבקה של אנשים נוספים.

מהם התסמינים

מרבית האנשים שיידבקו בנגיף הפוליו לא ירגישו תסמיני מחלה כלל. באחד מתוך ארבעה אנשים לערך שכן יפתח תסמינים, יכולים להופיע התסמינים הבאים:

חום
עייפות
בחילות
כאב גרון
איבוד תיאבון
כאבי בטן
כאבי ראש
נוקשות בצוואר או בגב
שרירים כואבים

תסמינים אלה נעלמים מעצמם בדרך כלל בתוך 2 עד 5 ימים.

אף שמרבית מקרי הזיהום לא גורמים להופעת תסמינים או שהתסמינים נעלמים מעצמם בתוך ימים ספורים, שיעור קטן מהאנשים שלוקים בזיהום פוליו יפתחו ביטויים חמורים יותר של המחלה. הנגיף יכול לפגוע במוח ובחוט השדרה (שהם חשובים לתיאום תנועות השרירים) ופגיעה זו יכולה לגרום:

נמלול (עקצוץ ברגליים)
דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) (זיהום של הנוזלים והרקמות העוטפים את המוח וחוט השדרה)
שיתוק (אי יכולת תנועה) או חולשה בזרועות או ברגליים

בין 2 ל-10 מתוך 100 אנשים אצלם מתפתח שיתוק מתים בגלל פגיעה בעצבים השולטים בשרירים המעורבים בתהליך הנשימה.

חשוב לדעת שיש אנשים שלמרות שנראה כי התסמינים שלהם נעלמו, עדיין עלולים לפתח בעיות בשרירים, כמו חולשה או שיתוק, בשלב מאוחר יותר בחייהם כמבוגרים. מצב זה נקרא 'תסמונת פוסט-פוליו.
ברוב המקרים השיתוק יהיה בגפיים התחתונות, אך ייתכן שיתוק של הגפיים העליונות או של שרירי

הנשימה. בשל השיתוק ובשל כך שהמחלה פוגעת בעיקר בילדים, מכונה מחלת הפוליו "שיתוק ילדים".

היסטוריית חולי הפוליו בישראל

בעבר נחשבה מחלת הפוליו לאחת המחלות הנפוצות והקטלניות בעולם. בשנות ה-50 חלו בישראל כ-4,700 איש וכ-760 מתוכם נפטרו. בשנת 1957 החלו בישראל לחסן נגד פוליו, ומאז ירד משמעותית היקף התחלואה, כאשר כאמור החל משנת 1989 לא ידוע על חולי פוליו בישראל.

כיום במדינת ישראל למעלה מ-85% מהאוכלוסייה מחוסנת ומוגנת ממחלת הפוליו, ולמרות המצאות הנגיף בביוב, אין עדות לתחלואה בישראל.

מאז שנת 1988 קיימת בישראל מערכת ניטור סביבתית של דגימות מהביוב לשם איתור הנגיף, המופרש בצואה ע"י אנשים הנושאים אותו, ותחילת פעולות התערבות עוד לפני שהוא גורם לתחלואה.

איך מונעים את מחלת הפוליו

הדרך הטובה ביותר לסייע במניעת מחלת הפוליו היא באמצעות חיסון. בישראל החיסון ניתן במסגרת חיסון משולב כחלק מתכנית החיסון בילדות.

נגיף הפוליו שייך למשפחת נגיפי המעיים .(enteroviruses) רחיצת ידיים מהווה אמצעי חשוב לסיוע במניעת העברת הנגיף.
חשוב לרחוץ ידיים לפני ואחרי הכנת ואכילת מזון, שימוש בשירותים, לאחר החלפת חיתולים לתינוקות ולפני ואחרי טיפול באדם חולה.

מהו חיסון הפוליו, ואיך מתחסנים, ומהן ההנחיות לגבי החיסון?

לפי הנחיות משרד הבריאות, ניתנים כיום בישראל שני חיסונים נגד פוליו:

1. (Inactivated Polio Vaccine) - IPV - תרכיב המכיל נגיפי פוליו מומתים, ניתן בזריקה לשריר.

החיסון ניתן כחלק מהחיסון ה"מחומש" הניתן במסגרת תוכנית החיסונים השגרתית לילדים בשנת החיים הראשונה, ולילדים בגיל 7 (כיתה ב') בשילוב עם החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת. החיסון ניתן לעתים גם למבוגרים, כמו למטיילים, לעובדים במקצועות מסוימים וכאלו שלא התחסנו בילדותם.

תרכיב החיסון גורם להתפתחות נוגדנים בדם, ומסייע להגנה מפני המחלה ע"י מניעת מעבר של הנגיף מהמעי לדם ולמערכת העצבים המרכזית. אדם שחוסן עדיין עשוי להידבק בנגיף שיכול להתרבות במעי. האדם המחוסן לא יפתח סימני מחלה אבל הוא יכול להפריש את הנגיף בצואה וכך עלול להדביק את מי שיבוא עימו במגע.

2. - bOPV חיסון חי מוחלש, (Bivalent Oral Poliomyelitis Vaccine) - הניתן בטפטוף שתי טיפות לפה התינוק בגילאי חצי שנה ושנה וחצי. החיסון משרה תגובה חיסונית חזקה במעי כנגד הדבקה בנגיף הפוליו ובכך מונע המשך הפצתו. חיסון זה אף מופרש בצואת המחוסן למשך מספר שבועות ובכך מועבר לסביבה ועשוי להפיץ את הנגיף, לכן חשוב להקפיד במיוחד על היגיינת הידיים. יש לרחוץ ידיים במים וסבון במשך 20 שניות לפני מגע עם מזון, אחרי שימוש בשירותים ולפני או אחרי החלפת חיתולים.

מה תוקף ההגנה שמקנה החיסון לפוליו?

אדם שחוסן בכל סדרת חיסוני הילדות לפוליו נחשב מחוסן לעשרות שנים, כנראה לכל החיים. עם זאת, בשיעור קטן מאוד של המחוסנים באוכלוסייה החיסוניות תדעך עם השנים. את מרבית המקרים הללו לא ניתן לצפות מראש.

האם המבוגרים והקשישים מחוסנים? לחלקם אין פנקס חיסונים והם אינם יודעים אם חוסנו ובאיזה חיסון.

סקרי נוגדנים שנערכו בעבר מעידים כי האוכלוסייה המבוגרת מוגנת ברובה המכריע (בשיעור של מעל 95%) מפני נגיף הפוליו. החיסון לפוליו ניתן בישראל כחלק משגרת החיסונים בינקות החל משנת 1957. ב-1988, בעקבות התפרצות הפוליו האחרונה בישראל, התקיים מבצע חיסון המוני שבמהלכו חוסנו כל תושבי מדינת ישראל עד גיל 40.

האם ישנן אוכלוסיות בסיכון שצריכות להתחסן מעבר לשגרת החיסונים ?

עובדי בריאות ועובדי ביוב עלולים לבוא במגע עם הנגיף בשכיחות גבוהה יותר, ולהם מומלץ להתחסן במנה אחת נוספת מעבר לשגרת החיסונים. כמו כן מומלץ למטיילים להתחסן במקרה והם נוסעים למקומות בהם רמת התברואה ירודה ויש תפוצה נרחבת של הנגיף (כמו למשל הודו, ניגריה והעולים למכה).

דרכי טיפול

חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי בהקדם האפשרי אם אדם נחשף לנגיף או חושד כי נחשף אליו.
מחלת הפוליו מאובחנת על ידי בדיקה לגילוי נגיף הפוליו. פוליו היא מחלה חשוכת מרפא מרגע שנדבקים בה ולכן הטיפול הוא תומך בלבד. אם הבדיקה חיובית לפוליו, התסמינים יטופלו באמצעים שונים כגון מנוחה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, או התייעצות עם נוירולוג בהתאם לתסמינים.