Printed From:
Printed From:
.jpg "חיסונים לתינוקות")
בישראל עד לפני כמה עשורים, מחלות קשות ואף מקרי מוות, היו נפוצים מאוד בקרב תינוקות בני יומם. בזכות התפתחות המדע ושירותי הרפואה, בריאותם של תינוקות השתפרה מאוד בעשרות השנים האחרונות. אחד מהשיפורים המשמעותיים ביותר שהושגו, הוא פיתוח והפצתם של חיסונים כנגד מחלות שונות שפגעו בתינוקות לאורך ההיסטוריה.
ארגון הבריאות העולמי, וכן משרד הבריאות הישראלי, ממליצים על שורת חיסונים לתינוקות בשנה הראשונה של חייהם – חיסונים שנועדו לסייע במניעה ולצמצם את הופעתן של מחלות רבות בישראל, החיסונים לתינוקות ניתנים, במידת הצורך, בבית החולים לאחר הלידה, ובהמשך בסניפי טיפות חלב הפזורים בכל רחבי הארץ, בהם נמצאות אחיות מוסמכות.
החיסונים המאושרים לשימוש בישראל עברו בדיקות נרחבות על ידי הרגולטורים בעולם על מנת לוודא את בטיחותם. לחיסונים אלו אין כל יכולת לגרום למחלה שמפניה הם אמורים להגן.
חיסונים, מצילים מיליוני חיים ברחבי העולם מדי שנה ומאפשרים לגוף להכיר את המחלות ולפתח כלים להיאבק בהן, כאשר ייפגש בהן בעתיד. חיסונים מגנים לא רק על מי שמקבל אותם, אלא גם על סביבתו, בכך שהם מפחיתים את האפשרות להדבקה סביבתית – דבר שעלול להתפתח לכדי מגפה כשמדובר במחלות מידבקות מאוד.
ישנם סוגים שונים של חיסונים שניתנים לתינוקות בהתאם למחלה כנגדה הם אמורים להגן:
חיסון חי מוחלש שמכיל זן של נגיף חי אשר הוחלש על מנת שלא יגרום למחלה; חיסון מומת שמיוצר על-ידי נטרול הנגיף בעת תהליך יצירת החיסון;
חיסון טוקסואיד שמונע מחלות הנגרמות על-ידי חיידק המייצר רעלנים בגוף;
חיסון תת-יחידתי שמכיל חלקים של הנגיף או של החיידק ולא את הנגיף או החיידק כולו;
וחיסון מצומד שנלחם בסוג של חיידק שונה בו קיימים אנטיגנים המצופים בשכבה של שרשראות רב סוכרים (פוליסכרידים). שכבה זו מסווה את האנטיגן ומקשה על המערכת החיסונית הלא-מפותחת של ילדים לזהות את האנטיגן ולייצר תגובה חיסונית כנגדו. חיסונים מצומדים יעילים נגד חיידקים כאלו שכן הם מצמידים את הרב סוכרים לאנטיגנים, חיבור זה עוזר למערכת החיסונית הלא-מפותחת לפתח תגובה חיסונית לצימוד זה.
יש חשיבות רבה במתן של חיסונים לתינוקות במועדים המומלצים. עם זאת, במקרה של בעיות רפואיות מכל סוג שהוא, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני מתן החיסון ויש לדווח לאחות המבצעת את החיסון בפועל. על-פי רוב, לא נהוג לבצע חיסון כאשר לתינוק יש מחלה עם חום גבוה.
במהלך השנה הראשונה לחיי כל תינוק ותינוקת, ניתן בישראל חיסון מחומש – ארבע פעמים: לראשונה בגיל חודשיים, לאחר מכן בגיל ארבעה חודשים, שוב בגיל חצי שנה ולסיום בגיל שנה. החיסון ניתן כתרכיב משולב ומיועד להיאבק במחלות הבאות: דיפתריה (אסכרה), טטנוס (פלצת), שעלת אסלולרית, המופילוס אינפלואנזה ופוליו.
דיפתריה היא מחלה שנגרמת על ידי חיידק שחודר לגוף. חיידק זה מפריש רעלן הפוגע בגוף. החיידק מועבר מאדם לאדם והסיכון לאדם לא מחוסן לחלות לאחר חשיפה גבוה מאוד. בעקבות הכנסת החיסונים לישראל, המחלה נעלמה מאז שנת 2000.
טטנוס היא מחלה שנגרמת בשל רעלן שמופרש על ידי חיידק שחודר לגוף. היא עלולה לגרום להתכווצויות קשות, עד כדי שיתוק של שרירים שונים וסכנת מוות. בקרב תינוקות היא נגרמת בדרך כלל בשל היגיינה לקויה בטיפול בחבל הטבור ובתחילת שנות החמישים היא פגעה בעשרות תינוקות בשנה בישראל. מאז שהחיסון נכנס לשגרת הטיפולים, היא נעלמה כמעט לחלוטין בישראל.
שעלת אסלולרית היא מחלה שנגרמת על ידי חיידק, עלולה לגרום להתקפי שיעול קשים, ויכולה להוביל גם להפסקות נשימה אצל תינוקות ולסיבוכים אחרים כגון דלקת ריאות ודלקת במוח, מה שיכול לגרום לנכות קשה ואף לסכנת מוות. מאז נכנס החיסון לישראל בסוף שנות החמישים התחלואה בשעלת אסלולרית ירדה משמעותית, עם זאת בשנות ה-2000 נרשמה עליה מחודשת. הדבר הוביל למתן חיסונים נוספים לילדים בגילאי בית ספר ולמתן חיסון זה גם לנשים בהריון, כדי להגן על התינוקות הרכים בחודשיים הראשונים לחייהם עד לקבלת החיסון הראשון.
פוליו היא מחלה שנגרמת על ידי נגיף ופוגעת במערכת העצבים. בחלק קטן מהמקרים היא עלולה לגרום לשיתוק שרירים, שעלול שלא לחלוף, ולגרום לנכות ואף למוות. בעבר זו הייתה מחלה נפוצה מאוד בעולם ובישראל. מאז הכנסת החיסון לישראל היא הלכה ונעלמה ומאז שנות ה-90 לא נצפו מקרים פעילים שלה בישראל, גם לאחר שהנגיף עצמו התגלה בבדיקות בביוב.
המופילוס אינפלואנזה היא מחלה שנגרמת מחיידק, שעלול לגרום לדלקת קרום המוח, לאלח דם ולדלקת ריאות. היא עלולה לגרום לפגיעה קבועה במערכת העצבים ולתמותה. מאז שהוכנס החיסון בתחילת שנות התשעים לישראל, מספר המקרים ירד לפחות מ-10 בשנה.
כל תינוק בישראל מקבל חיסון מרובעת שבו מרכיבים המיועדים להיאבק בארבע מחלות: חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. החיסון ניתן לראשונה בגיל שנה, ולאחר מכן שוב בכיתה א'.
חזרת היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף, ועלולה לגרום לסיבוכים שונים, בעיקר כאשר היא מופיעה אצל מבוגרים. בין הסיבוכים: דלקת באשכים ודלקת קרום מוח נגיפית. סיבוך נדיר נוסף הוא חירשות.
אבעבועות רוח היא מחלה שנגרמת בשל נגיף וגורמת בד"כ לחום גבוה לצד פריחה, שמתחילה כנגעים אדומים שטוחים, המתמלאים בהמשך בנוזל שקוף ונראים כשלפוחיות. למחלה עלולים להופיע סיבוכים כגון דלקת ריאות ודלקת מוח. החולים נושאים את הנגיף "וריצלה זוסטר" באופן רדום בגופם, מה שעלול לאחר שנים לגרום להתפרצות מחלה הנקראת "שלבקת חוגרת". מחלת אבעבועות רוח גורמת לאשפוזים רבים בישראל, אך מאז שנכנס החיסון לשגרת הטיפולים, חלה ירידה בתחלואה.
אדמת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף (ועלולה לפגוע גם בעוברים במהלך הריון). בעבר, בשנות השבעים, היא הייתה נפוצה מאוד והיו עשרות אלפי נדבקים בשנה. מאז הכנסת החיסון לשגרה ירד מספר הנדבקים לבודדים בשנה, ללא מקרים כלל של אדמת מולדת בשל הידבקות נשים בהריון.
חצבת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בדלקת גרון, בדלקת עיניים, בנזלת, בשיעול, בחום ובפריחה בכל הגוף. המחלה, שנחשבת למדבקת במיוחד, עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ולפגיעה במוח. בשנות ה-50 חלו בישראל אלפי אנשים בכל שנה במחלה. הכנסת החיסונים הובילה לירידה משמעותית בתחלואה, אולם לעתים נרשמות התפרצויות מחודשות של חצבת בשל קיומה של אוכלוסייה שאינה מחוסנת וחולים שמגיעים מחו"ל.
חיסון נגד דלקת זו, הנגרמת בשל נגיף, ניתן לראשונה בבית החולים מיד לאחר הלידה ולאחר מכן שוב בגיל חודש ושוב בגיל חצי שנה.
המחלה בתינוקות היא לעתים קרובות ללא תסמינים, אבל הנדבקים עלולים להפוך לנשאים כרוניים של הנגיף שממשיך להתרבות בכבד, מופרש לגוף ועלול להדביק אחרים. תינוקות שנדבקים סמוך ללידה נמצאים בסכנה מוגברת לפתח נשאות וסיבוכים בעתיד, כגון דלקת כבד כרונית או סרטן כבד. עד לכניסת החיסון לשימוש בישראל נדבקו בכל שנה ילדים רבים, ובישראל חיים נכון ל-2020 יותר מ-200 אלף נשאים וחולים.
מחלה זו, שנגרמת על ידי נגיף, פוגעת בפעילות המעיים, ועלולה לגרום לשלשולים ולהקאות, ובכך לאובדן נוזלים, מה שעלול לגרום להתייבשות ולאשפוז. עד להכנסת החיסון לישראל היו חולים בה מדי שנה אלפי ילדים שהגיעו למצב של אשפוז. החיסון ניתן כיום בגיל חודשיים, שוב בגיל ארבעה חודשים ושוב בגיל חצי שנה. הכנסת החיסון לשימוש הפחיתה מאוד את מספר מקרי האשפוז כתוצאה מהמחלה.
שפעת עלולה להיות מחלה מסוכנת לתינוקות. מומלץ כדי למנוע את התחלואה בשפעת, לחסן כנגד נגיפי שפעת החל מגיל חצי שנה, פעם בשנה, לפני עונת השפעת. החיסון ניתן בקופות החולים.
תינוקות שנולדים בלידה מוקדמת, טרם השבוע ה-37 של ההיריון , ומוגדרים כפגים, בהתאם למשקל ולגיל, מקבלים את החיסונים כמו כל תינוק אחר. לצד זאת, מומלץ לפגים לקבל גם חיסון נוסף נגד נגיף RSV. כמו כן, חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B מקובל לתת לפגים רק לאחר חודש מהלידה או לאחר הגעה למשקל שני ק"ג לפחות.
איך המערכת החיסונית שלנו עובדת?
מהם חיסונים - ומה זה חסינות עדר
יתרונות בריאותיים נוספים של חיסונים
מקורות:
