Printed From:
שחפת (Tuberculosis) היא מחלה מידבקת הנגרמת מהחיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis). היא פוגעת באופן השכיח ביותר בריאות, אך היא יכולה לפגוע גם במוח, בחוט השדרה, בכליות, בקשריות הלימפה או בעצמות.
שחפת נחשבת עדיין למחלה הזיהומית שגורמת להכי הרבה מקרי מוות בעולם, עם נתונים של למעלה מ- 2 מיליון מקרי מוות לשנה. יחד עם זאת, במדינות המפותחות, חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בנתוני תחלואת השחפת וכפועל יוצא נרשמה ירידה דרמטית במקרי המוות. זאת לאור השיפור המתמיד בתנאי ההיגיינה והתברואה במדינות המפותחות, לאור הקמת מערך אופרטיבי לטיפול במחלה ולאור השימוש היעיל בטיפול אנטיביוטי ייעודי.
אותם 10% מהאנשים שנחשפו לשחפת עתידים לפתח שחפת פעילה. במקרים חמורים, המחלה יכולה להוביל למוות אם אינה מטופלת. התסמינים של שחפת פעילה כוללים:
חולה בשחפת פעילה יפריש בטיפות הנשימה שלו חיידקי שחפת ויזדקק לטיפול רפואי לטובת ריפוי המחלה. הטיפול הוא ארוך מאוד אבל כבר שבועיים לאחר טיפול יעיל החולה יפסיק להוות מקור להדבקה.
יתר 90% מהאנשים שנדבקים בזיהום שחפת לא יפתחו את המחלה. מצב זה נקרא שחפת רדומה. אנשים אלה לא ירגישו חולים, לא יפתחו תסמינים ולא ידביקו אחרים בשחפת. למעשה החיידקים שוהים בגוף אותו אדם אך הוא אינו מדביק אנשים אחרים כי הוא אינו חולה שחפת ריאות פעילה. אצל אדם כזה תופיע תגובה חיובית בבדיקה המתבצעת לשחפת (בדיקה עורית).
המחלה נדירה בישראל. אך עדיין לא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון להידבק בשחפת מכיוון שהחיידקים של מחלת השחפת מופרשים על ידי החולה לאוויר, ובמקרים רבים החולים במחלה זו אינם מודעים לעובדה שהם חולים בשחפת (שחפת רדומה).
קיים סיכון מוגבר להידבק בשחפת במצבים הבאים:
המחלה נדירה בישראל, ולכן האפשרות להידבק בה נמוכה מאוד. רוב ההדבקות קורות כאשר שוהים זמן רב במקום סגור עם חולה שמפריש את החיידק.
עם זאת, לא ניתן למנוע את הסיכון להידבק באופן מוחלט משתי סיבות עיקריות:
בחיסון נגד שחפת (BCG) אלא רק קבוצות מסוימות השייכות לקבוצת הסיכון. לכן, התרכיב לשחפת לא ניתן כחלק משגרת החיסונים לציבור הרחב בארץ.
למטיילים הנוסעים למדינות שבהן שיעורי השחפת גבוהים, מומלץ להגיע לרופא המטפל או למרפאת מטיילים לפחות שישה שבועות לפני הנסיעה. כל אדם שמקום עבודתו כרוך בחשיפה לשחפת ישתתף בתכנית למניעה ובקרת זיהומים. בנוסף מומלץ להגיע לרופא המטפל במידה ומופיעים תסמינים או במידה ואדם חושד שנחשף לאדם חולה בשחפת.
ישנם שני סוגים של בדיקות לזיהוי שחפת: בדיקה עורית ובדיקת דם. הגורם הרפואי או ספק שירותי הבריאות הוא זה שבוחר באיזו בדיקת שחפת יש להשתמש, בהתאם לסיבת הצורך בבדיקה, זמינות הבדיקה ועלותה. באופן כללי, לא מומלץ לבדוק אדם במקביל גם בבדיקה עורית וגם בבדיקת דם לזיהוי הידבקות במחלת השחפת.
בישראל נהוג לבצע בדיקת זיהוי לשחפת באמצעות בדיקה עורית. הבדיקה מבוצעת על ידי הזרקת כמות קטנה של חומר נוזלי (הנקרא טוברקולין) לעור באזור האמה. אדם שעובר בדיקה עורית לשחפת, עליו לחזור תוך 48 עד 72 שעות אל גורם רפואי מיומן אשר יאבחן את התגובה לבדיקה על הזרוע. התוצאה, שלרוב מופיעה כבועית מורמת מעל העור, תלויה בגודל, בקושי או בנפיחות האזור. אצל אנשים שלא נדבקו או שלא תופיע תגובה לבדיקה, או שלא תופיע בועית או שתהייה בגודל לא משמעותי. הבועית שתיווצר כתגובה חיובית לבדיקה תעלם בדרך כלל לאחר פרק זמן קצר מאד.
קיים חיסון נגד שחפת (BCG), אך לאור הצלחת התוכנית הלאומית למיגור מחלת השפעת, ולאור הירידה הדרמטית בסיכון לתחלואה במחלה זו, לא נהוג לחסן את כלל הציבור בארץ בחיסון זה. ההמלצה לחיסון היא רק בעבור קבוצות ספציפיות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון יתר.
שחפת היא מחלה הניתנת לטיפול ולריפוי באמצעות אנטיביוטיקה.
הטיפול הרפואי ניתן בשיטה של השגחה ישירה בלבד ונחשב ליעיל מאוד, אך זאת רק במידה ומקפידים למלא אחרי הוראות הטיפול האנטיביוטי בצורה עקבית ובכמות המומלצת, וזאת למשך תקופה ממושכת של לפחות חצי שנה. הפסקה של לקיחת הכדורים עלולה לגרום להופעה מחודשת של השחפת, ונטילה חלקית של מהתרופות עלולה לגרום להתפתחות חיידקים העמידים לתרופות. לכן יש חשיבות גדולה להקפיד ולמלא בדקדקנות אחרי הוראות הרופא ולקחת את כל התרופות, לפי הנחיות והכמות שהגדיר הרופא לפרק זמן של שישה חודשים לפחות, בכפוף להנחיות הרופא המטפל.
לקבלת מידע נוסף על שחפת, בדיקות, מניעה וטיפול, פנו לרופא המטפל.
שפעת - מה התסמינים וכל כמה זמן להתחסן?
שלבקת חוגרת - הנה מה שעוד לא ידעתם על המחלה
מרפאות מטיילים בישראל - הרשימה המלאה
שעלת - מה הטיפול הנכון ואיך ניתן להימנע
האם החיסונים של בני המשפחה שלכם עדכניים?
מקורות