מהם חיסונים?

חיסונים הם פיתוח רפואי שמיועד לסייע במניעת מחלות, באמצעות הכנתה מראש של מערכת החיסון בגופנו לקראת חדירתם של פתוגנים מעוררי מחלות. מטרתם של החיסונים היא להכיר מראש למערכת החיסון שלנו את הגורמים הללו, על מנת שהיא תוכל לפתח עמידות לזיהומים ותתמודד איתם בעתיד, במקרה שיחדרו לגוף.

החיסונים מפחיתים בצורה משמעותית את הסיכוי של אדם להידבק ולחלות במחלה, וזאת על ידי שימוש במקורות ההגנה הטבעיים של גוף האדם, במטרה לאפשר לגוף לייצר בעצמו חסינות לאותה מחלה.

פיתוחם של חיסונים שונים והפצתם בעולם נחשב כבעל תרומה משמעותית מאוד להצלת חיים והפחתת חולי. החיסונים מצילים ממוות מיליוני אנשים ברחבי העולם בכל שנה ומפחיתים את הסיכוי להידבק ביותר מ-20 מחלות.

למרות שחלק מהמחלות נדירות, הפתגונים (החיידקים או הווירוסים) שגורמים להן עדיין נפוצים בחלקים מסוימים בעולם. בעולם של ימינו, מחלות זיהומיות יכולות לחצות גבולות בקלות, ולהדביק כל מי שאינו מחוסן ומוגן בפניהן.

החיסון הראשון פותח נגד אבעבועות שחורות. מחלה קטלנית זו, שגבתה את חייהם של מאות מיליוני אנשים לאורך ההיסטוריה, נכחדה מהעולם בזכות החיסון. מאז פותחו חיסונים למחלות רבות ובהן שעלת, פוליו, כולרה, כלבת, שנית ועוד.

החיסונים השונים ניתנים כיום בכל רחבי העולם, למאות מיליוני אנשים בכל שנה. לפני שהם מאושרים לשימוש, הם עוברים בדיקות רבות וניסויים קליניים על עשרות אלפי נסיינים, על מנת לוודא שהם בטוחים לשימוש ויעילים במניעת מחלות.

החיסונים המאושרים לשימוש כיום פותחו במשך שנים רבות על ידי חוקרים ומדענים מרחבי העולם. הם מיוצרים על ידי חברות תרופות גדולות ומובילות מכל העולם, ומופצים דרך מערכות הבריאות השונות בכל מדינה ומדינה.

חיסונים – איך הם עובדים?

רוב החיסונים פועלים באמצעות הכנסה של הפתוגן לגוף בגרסה מוחלשת שלו – או בגרסה מומתת. חיסונים ניתנים בדרך כלל באמצעות זריקה לשריר בזרוע או בירך, או בדרכים אחרות כגון תרסיס לאף או בבליעה. לאחר ההחדרה של חומר החיסון לגוף, מערכת החיסון שלנו לומדת לזהות אותו כמזיק – זאת כדי לייצר נוגדנים ולפגוע בו. במהלך הפעולה נוצרים תאי זיכרון מיוחדים כנגד גורם זה, והם מאפשרים לגוף לייצר תגובה עתידית דומה – כאשר הגוף ייתקל בעתיד בפתוגן זה. בעבור חלק מהמחלות, מספיק להתחסן פעם אחת כדי שהגוף יצטייד במספיק זיכרון חיסוני לכל החיים. במחלות אחרות יש צורך לחזור על החיסון אחת לתקופה כדי לשמר את הזיכרון החיסוני.

בשנת 2020, בשל מגפת הקורונה, נעשה לראשונה שימוש בטכנולוגיית חיסונים חדשה, שמבוססת על תהליך שנקרא mRNA. התהליך מבוסס על שימוש ברנ"א שליח שנושא קוד ליצירת חלבון שמשמש את הנגיף לצורך חדירה לגוף. לאחר קבלת החיסון, התגובה החיסונית של הגוף שנוצרת מסייעת למנוע הידבקות עתידית.

חשוב לדעת כי לגוף לוקח זמן לייצר את הנוגדנים לפתוגן ולכן, בהתאם לסוג החיסון, עשויים לחלוף כמה ימים מרגע מתן החיסון ועד להגעה לרמת הנוגדנים המבוקשת, תקופה שבמהלכה עדיין אפשר להידבק במחלה. כמו כן, מאחר שלחלק מהמחלות יש תקופת דגירה, ייתכן לעתים שהמתחסן נדבק עוד לפני קבלת החיסון, והמחלה תתפרץ בימים שאחרי, למרות קבלת החיסון.

חיסונים נגד חיידקים ווירוסים

חיסונים יכולים להשפיע הן על מחלות שנגרמות בשל חדירת וירוסים לגוף והן על כאלה שנגרמות בשל חיידקים.
החיידקים הם צורת חיים חד תאית ופשוטה. ישנם סוגים רבים של חיידקים, שחלקם גורם למחלות שעלולות להיות קשות ואף מסכנות חיים. כיום, יש לא מעט מחלות שנגרמות מחיידקים, שניתן לבצע חיסון נגדן, כמו למשל טטנוס או שעלת. חיסונים אלה מסייעים מאוד במניעת המחלות ומונעים מקרי מוות וחולי רבים.

וירוסים, או בשמם העברי נגיפים, שונים מחיידקים. בניגוד להם, הם אינם מתקיימים באופן עצמאי וזקוקים לגוף מארח כדי להתקיים ולהתרבות. ישנם וירוסים רבים שחדירתם לגוף והתרבותם בתוכו גורמת למחלות, שחלקן עלול להיות מסוכן מאוד לבריאותנו. נגד חלק גדול מהווירוסים אין תרופות יעילות שמסייעות למנוע את פעילותם לאחר ההדבקה ולכן במקרים רבים ניתן לטפל בחולים רק בעזרת תרופות שמקלות על הסימפטומים של המחלה. לפיכך, יש חשיבות רבה להתחסנות נגד לא מעט גורמי מחלות ויראליות כגון פוליו, חצבת או שפעת.

חיסונים - תופעות לוואי

התחסנות עלולה לגרום לתופעות לוואי, אבל ברוב הגורף של המקרים מדובר בתופעות קלות, מקומיות ואשר חולפות מהר. תופעות הלוואי נובעות מכך שמתן החיסון מעורר את תגובתה של מערכת החיסון בגוף, ולא מכך שהגוף נדבק במחלה שנגדה הוא מתחסן.

תופעות לוואי הנפוצות לאחר קבלת חיסון יכולות להיות בין השאר כאבים, אודם ונפיחות באזור שבו הוזרק החיסון, פריחה, חום, שלשול, הקאות ואצל תינוקות גם בכי ועצבנות. התופעות עשויות להשתנות בהתאם לסוג החיסון והרכבו ולרב חולפות מעצמן תוך ימים ספורים.

במקרים נדירים, חיסונים עלולים לגרום, באם קיימת רגישות לאחד ממרכיבי החיסון, לתגובה אלרגית חמורה. כל מי שסובל מאלרגיה משמעותית מומלץ, לפני כל חיסון, לבדוק מול הרופא המטפל אם הוא יכול לקבל את החיסון. על מנת להימנע מסיכון לתגובה חמורה, יש להמתין לאחר קבלת חיסון במרפאת הרופא, בדרך כלל כרבע שעה, ובכל מקרה בהתאם להוראות של הצוות המטפל. בכל מקרה של תופעה חריגה או חמורה לאחר קבלת החיסון, יש להתייעץ עם הרופאים, וכן לפעול בהתאם להנחיות הצוות המטפל.

כמו כן, כאשר מקבל החיסון סובל ממחלה משמעותית, ייתכן שיומלץ לו שלא לקבל את החיסון ולהמתין עד להחלמתו. עם זאת, לא כל מחלה היא סיבה לדחות חיסון ובמיוחד בגיל ילדות חשוב לקבל חיסונים במועד. יש להתייעץ בנוגע לכך עם הרופא המטפל.

חשוב לזכור שללא חיסונים אנו חשופים הרבה יותר להידבק במחלות קשות מאוד כמו חצבת, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, טטנוס, פוליו ועוד. מחלות אלו עלולות גם להיות מסכנות חיים. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי חיסונים מצילים בין 2 ל-3 מיליון נפשות מדי שנה.

חשוב מאוד להקפיד לצרוך מידע מהימן על חיסונים ולקבל החלטות מושכלות על סמך מידע מדעי, אמין ומתוקף על ידי ארגוני הבריאות ועל ידי הגורמים המוסמכים לכך.

אילו חיסונים ניתנים בישראל

בישראל החיסונים ניתנים בטיפות חלב, בבתי הספר, בקופות החולים, בבתי חולים ובמרפאות מיוחדות של משרד הבריאות. מרבית החיסונים ניתנים ללא כל עלות. בישראל, החיסונים נרשמים בפנקס חיסונים אותו כל אדם מקבל עם לידתו, על מנת שיהיה מעקב אחר קבלתם. חשוב לשמור את הפנקס במקום ידוע ובהישג יד.

נכון לשנת 2021 החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות כחלק מתוכנית הבריאות בישראל הם : חיסון נגד צהבת A, חיסון נגד צהבת B, חיסון חצבת, חיסון חזרת, חיסון אדמת, חיסון דיפתריה, חיסון שעלת, חיסון פוליו, חיסון טטנוס, חיסון נגד החיידק פנומוקוקוס, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון רוטה, חיסון פפילומה, חיסון שפעת, חיסון נגד דלקת קרום המוח שנגרמת בשל החיידק המופילוס אינפלואנזהB . בסוף שנת 2020 החלו לראשונה לחסן את האוכלוסייה בחיסון כנגד וירוס הקורונה הגורם למגפה שפרצה ברחבי העולם וגרמה למיליוני מתים.

חיסונים נוספים ניתנים במועד הגיוס לצבא, במהלך הריון, בזמן פציעה ובמקרים נוספים, כגון לפני נסיעה לאזורים בעולם בהם ישנה שכיחות מחוללי מחלות גבוהה.

מהי חסינות עדר?

כאשר אדם התחסן, הוא מעלה את סיכוייו להיות מוגן מפני פתוגן מסוים, אבל יש לקחת בחשבון שלא כולם בסביבתנו יכולים להתחסן. אנשים הסובלים ממצבים בריאותיים מסוימים אשר מחלישים את המערכת החיסונית שלהם, או אנשים שסובלים מאלרגיות קשות למרכיבי החיסון, לא יוכלו להתחסן בחיסונים מסוימים. כמו כן יש לזכור שלכל חיסון יש התוויה רפואית ספציפית לחתך הגילאים שאושר לאותו חיסון, כך שיש אוכלוסיות מסוימות שלא יכולות להתחסן לחיסון מסוים, מפאת שגילם אינו בהתוויה הרפואית.

עדיין ניתן להגן על אנשים אלו אם הם חיים בקהילה בה יתר האוכלוסייה מחוסנת. כלל האצבע הוא שכאשר אחוז גבוה מאוד של אנשים בקהילה מחוסנים, הפתוגן מתקשה להיות מופץ דרכם הלאה, שכן רוב האנשים מחוסנים ולכן רובם כבר חסינים ועמידים בפניו. כפועל יוצא, ככל שיותר אנשים יהיו מחוסנים כנגד פתוגן למחלה מסוימת, כך הסיכון של אנשים אחרים שאינם מחוסנים להידבק במחלה זו פוחת בזכותם. זה נקרא חסינות עדר.

חשוב לדעת שאף חיסון יחיד אינו מספק הגנה של 100% וגם חסינות העדר אינה מספקת הגנה מלאה למי שאינו מתחסן, אך עם חסינות עדר לאנשים אלה תהיה הגנה משמעותית, בזכות הסובבים אותם שמחוסנים.. כקהילה, יש לנו אחריות אנושית וחברתית להגן על האוכלוסייה שאינה יכולה להתחסן ולאפשר לה להיות ככל הניתן מוגנת, בזכות אותם אנשים שכן יכולים להתחסן.

חיסונים למטיילים

מאחר שישנן מדינות בעולם בהן קיימת סכנה להידבק במחלות שאינן נפוצות בישראל, מומלץ למטיילים שטסים למדינות אלה לפנות לקבלת מידע ולהתייעץ לפני הטיול. רשימת החיסונים המתאימים למדינת היעד מתעדכנת מעת לעת בהודעות משרד הבריאות בהתאם למצב הבריאותי ברחבי העולם. בין החיסונים הנפוצים למטיילים: חיסון כנגד מחלת קדחת צהובה, טיפוס הבטן, דלקת מוח יפנית ומחלות נוספות.

לנוסעים לחו"ל מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי במרפאת מטיילים לגבי הצורך בתוכנית חיסונים מותאמת בטרם יציאה לטיול, לפחות 6 שבועות בטרם הנסיעה.